החלטה בתיק ת"א 40465-05-10

רקע:

ביום 25.05.10 הוגשה בקשה לאכיפת פסק דין מרומניה (להלן: "פסק הדין הרומני" ו "הבקשה").

פסק הדין הרומני ניתן ביום 22.1.10 בעקבות תביעה שהגיש המבקש להחזר סכום ההלוואה בסך של 100,000 יורו אשרעל פי הנטען  הלווה למשיב.

בית המשפט ברומניה קבע כי בין הצדדים קיימים יחסי חיוב הצדדים על המשיב להשיב את ההלוואה.     

ביום 17.06.10  הגיש המשיב תגובתו לבקשה, וטען כי פסק הדין הרומני ניתן במעמד צד אחד וכי הוא מתכוון לערער עליו, ומשכך - פסק הדין איננו חלוט ולא ניתן לאכיפה.

המבקש הגיש כ- 15 בקשות לדחיית מועד הגשת התשובה לתגובה, האחרונה שבהן, ביום  30.5.12, בטענה שהמשיב הגיש לבית המשפט ברומניה ערעור במטרה לבטל את פסק הדין.

עד ליום זה טרם הוגשה התשובה לבקשה.

במצב דברים זה, בו הבקשה לאכיפת פסק חוץ, עומדת תלויה ועומדת במשך מעל לשנתיים ימים, הגיעה העת למתן הכרעה בבקשה.

החלטה:

החיקוק הרלוונטי לבקשה לאכיפת פסק חוץ, הינו חוק אכיפת פסקי חוץ תשי"ח -  1958(להלן: "החוק").

סעיף 3 לחוק קובע  כי בית המשפט להכריז על פסק חוץ כאכיף, אם מצא שנתקיימו בו התנאים הבאים:

"3. בית-משפט בישראל רשאי להכריז פסק-חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו

 בו תנאים אלה:

(1)   הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי-המשפט שלה היו מוסמכים לתתו;

(2)   הפסק אינו ניתן עוד לערעור;

(3)   החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי-דין

 בישראל, ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור;

(4)   הפסק הוא בר-ביצוע במדינה בה הוא ניתן".

על המבקש לאכוף פסק חוץ, לצרף, בין היתר, תצהיר לבקשה כפי שנקבע בתקנה 354 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן: " תקסד"א"):

" לבקשה יצורפו —